התמכרות להרואין – מה זה, איך זה נראה וכיצד מטפלים בזה?

התמכרות להרואין

ההרואין הוא סם מסוכן המופק ממורופין, חומר המשמש לצורך שיכוך כאבים ברפואה; המורופין מופק מצמח הפרג אשר גדול במספר מדיניות אסייתיות, כמו גם קולומביה ומקסיקו. ההרואין יכול להגיע בצורות שונות, כמו אבקה לבנה או חומה, או עיסה שחורה דמוית זפת. המכורים להרואין צורכים אותו בצורות שונות כאשר הדרכים המקובלות הן הזרקה, הסנפה ועישון. לעתים ההרואין מעורבב עם סמים אחרים להשגת אפקטים משולבים וחזקים עוד יותר. ההרואין משפיע על המוח באופן מיידי וגורם לתחושת אופוריה המלווה בתופעות לוואי שונות כמו יובש בפה, תחושת כבדות בגוף, סחרחורות, הקאות, גרד, ערפול חושים ועוד.

אלו הן תופעות הלוואי המידיות, אך סם זה גם גובה מחיר בטווח הארוך ומביא לתופעות נוספות כמו : נדודי שינה; נזק לרקמות האף עבור המסניפים של הסם; נזק לכלי דם עבור אלו המזריקים את הסם; דלקות בשסתומי הלב; אבצ'ס; עצירויות והתכווצויות בקיבה; מחלות כבד וכליות; מחלות ריאה; אימפוטנציה בקרב גברים; אי סדירות בווסת אצל הנשים; בעיות נפשיות וגם סיכון מוגבר לאיידס וצהבת נגיפית כתוצאה משימוש חוזר במזרקים והעברתם מאדם לאדם.  החוקרים אשר חקרו את ההרואין והשפעותיו לטווח הארוך גילו שהחומר גורם לאבדן של חומר לבן במוח, דבר הפוגע בשיקול הדעת, שליטה בהתנהגות ובתגובות למצבי לחץ. נוסיף לזה גם את הסכנה של מוות מיידי כתוצאה ממנת יתר… בקיצור זהו מסלול שלא תרצו ללכת בו.

הרואין – חומר ממכר ומסוכן

ההרואין הוא חומר ממכר במיוחד, לא רק שמדובר בהתמכרות חזקה ממנה קשה להיגמל, אלא גם מסלול התמכרות מהיר ברבה מסמים אחרים. בנוסף המשתמשים בהרואין עלולים לפתח סבילות לחומר, סבילות אשר משמעותה הוא צורך בהגדלת המינון על מנת להשיג את ההשפעה של הסם; דבר אשר מגביר את הסכנה למוות כתוצאה ממינון יתר של הסם.

ההתמכרות להרואין גובה גם מחיר חברתי ותפקודי –  המכור להרואין אינו מסוגל להמשיך בשגרת חייו, בין אם זה בבית, במוסדות החינוך, בעבודה או בחיי הזוגיות והמשפחה. המכור להרואין הופך להיות עבד של הסם וכל תשומת ליבו היא בהשגת מנת הסם הבאה. המחקרים מראים שההרואין ממש משכתב את המוח וגורם למוח להאמין שהסם הוא דבר חיוני לתפקוד. זהו המקור לדחף המסוכן להשיג עוד מנת סם – המכור לסם מוכן לעשות כל דבר על מנת להשיג את מנת הסם הבאה.

הפסקה מיידית של שימוש בסם, גם היא עלולה להיות מסוכנת עבור המכור לסם. מכור שיכפה עליו להפסיק את השימוש בסם, צפוי מייד לתופעות של: חוסר שקט, כאבים עזים בעצמות ובשרירים; בעיות שינה; שלשולים והקאות; גלי קור; תנועות רגליים בלתי רצוניות ודחף עז ומסוכן לקבל מנת סם נוספת.

סימנים להתמכרות להרואין

המכורים להרואין משנים את התנהגותם וישנם סימנים ברורים המעלים את החשד כי הם משתמשים בסם:

  • המכורים נוהגים לשקר לגבי פעילותם והמקומות בהם היו על מנת להסתיר את השימוש בסם; המקומות שבהם הין לצורך הרכישה ומה שעשו לצורך השגת הסם.
  • נוכחות של מזרקים, מחטים ועוד אמצעים לצריכת הסם.
  • הפחתה והפסקה של פעילויות מהנות שבעבר עסקו בהן.
  • פה יבש, אף נוזל, עיניים רטובות, איבוד משקל, עייפות, אישונים מכווצים.
  • קושי בריכוז ובלבול
  • חרדה
  • התרחקות ממשפחה וחברים.
  • שינויים במצבי הרוח.

הטיפול בהתמכרות להרואין

כפי שהבנתם הטיפול בהתמכרות הוא אינו דבר פשוט. גם להפסקה מיידית של שימוש בסם ישנן תופעות מסוכנות ולכן הגמילה מההתמכרות דורשת עזרה מקצועית. הטיפול בהתמכרות כולל שימוש בתרופות מיוחדות כמו למשל: Buprenorphine, Methadone, Naltrexone ואחרות. תרופות אלו בדרך כלל פועלות על הקולטנים במוח המגיבים להרואין, מחלישים את תגובת המוח להרואין, מחלישים את תופעות הלוואי של הפסק השימוש ומפחיתים את החשק לעוד הרואין. אך לא קיימות תרופות קסם להתמכרות מהרואין. מדובר בעבודה קשה המשולבת עם טיפול קוגניטיבי – התנהגותי. זוהי למעשה תרפיה אשר נועדה לשנות את דפוסי ההתנהגות של המכור ואת הבריחה לסם. תרפיה זו מסייעת למכור ללמוד להתמודד עם רגשות ולחצים בצורה הנכונה. השילוב של טיפול תרופתי לצד טיפול קוגניטיבי משיג תוצאות בהתמכרות להרואין, אך מדובר בעבודה קשה.

לסיכום, ההרואין הוא חומר ממכר מאוד אשר גורם לנזקים רבים למערכות הגוף ולתפקוד. גמילה מהתמכרות להרואין היא אפשרית אך היא אינה קלה והיא משלבת טיפולים תרופתיים לצד טיפולים קוגניטיביים – התנהגותיים. רבים מהנגמלים מהרואין חזרו להשתמש בסם גם לאחר תקופות ארוכות שלא עשו בו שימוש. גמילה היא מאבק מתמיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *